החלטה בתיק ת"ט 31466-07-10

המבקש הגיש התנגדות לביצוע ששה שיקים משוכים על ידו לפקודת המשיב.

השיקים חוללו נוכח הוראה שניתנה לביטולם.

א.         טענות הצדדים :

1.         בתצהיר התומך בהתנגדות טען המבקש כי השיקים נמסרו במסגרת הסכם שכר טירחה שערך המבקש עם המשיב, כשלטענת המבקש, ייצוגו של המשיב היה לקוי ו/או חסר ואף גרם למבקש לנזקים.

            המבקש הצהיר כי איננו יודע קרוא וכתוב והודיע על כך למשיב, אשר לא הקריא לו את ההוראה בהסכם שכר הטירחה, המחייבת אותו בתשלום מלוא שכר הטירחה, אף באם יגיע המבקש לפשרה או שהתביעה בגינה נטל את ייצוג המשיב תיסגר.

            הסכם שכר הטירחה הינו מיום 30.06.08, ובשל ניהול לקוי של המשיב, המבקש פיטר אותו כבר ביום 04.08.08.

            המבקש מאשר כי המשיב הכין בקשה בעניין מזונות קטינה ואף כתב מכתב תלונה כנגד שוטר.

            פניית המבקש למשיב נעשתה לאחר שהמבקש כבר פיטר את עוה"ד הקודם אשר ייצג אותו.

המבקש טען בפני המשיב כי תלונה שהגישה אשתו כנגדו במשטרת ישראל הינה שקרית וביקש את סיועו של המשיב בעניין, והלה המליץ לו להודות למרות חפותו. רק לאחר מכן, לאחר שהמבקש שכר עורכי דין אחרים, אכן הצליח המבקש לתקן את המעוות בעניין זה.

            המבקש טוען עוד כי ביקש מהמשיב לפעול בפני בית המשפט לענייני משפחה לתיקון טעות שנפלה בתיק הוצל"פ שהתנהל כנגדו, אך המשיב לא עשה כן וטען כי אם המבקש ישב בכלא, החוב יתבטל.

            בשל כך, פיטר המבקש את המשיב אשר לא הספיק עוד להופיע בדיון כלשהו בשמו של המבקש.

            לאחר מכן המבקש ביקש את המשיב לייצגו רק בתיק שהתנהל בבית הדין הרבני. המשיב הודיע לו בחלוף זמן מה כי שוחח עם ב"כ הצד שכנגד, הגם שהמבקש פיטר אותו מניהול התיק בבית המשפט לענייני משפחה.

            סוכם עם תחילת ההתקשרות כי בטרם יגיע מועד פרעון השיקים, ישלם המבקש את סכומם במזומן.  גם לאחר פיטורי המשיב ביקש המבקש לשלם את המגיע למשיב עבור עבודתו, אך הלה דרש מחצית מסכום שכר הטירחה.

            המבקש אף הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד המשיב וזו נגנזה בסופו של יום.

            המבקש טען כי הינו שוקל אף להגיש תביעה שכנגד בגין הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו לו נוכח יצוגו הלקוי של המשיב. כן פרט המבקש את מצבו הרפואי והכלכלי.

2.         בדיון הראשון שנערך במעמד הצדדים הציע בית המשפט ליתן פסק דין בתביעה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, כאשר המבקש ביקש שהות על מנת להודיע עמדתו להצעה זו של בית המשפט. בסופו של יום, הודיע המבקש כי איננו מסכים  למתן פסק דין בדרך האמורה, ולפיכך נערך דיון נוסף במעמד הצדדים ביום 10.07.11.

3.         בחקירתו בפני הכחיש המבקש כי שוחח עם המשיב טלפונית מספר חודשים לפני שנטל על עצמו את ייצוגו. המבקש אישר חתימתו על הסכם שכר הטירחה וכי באותו מועד אכן התנהלו בעניינו שלושה הליכים: אחד פלילי, אחד בבית הדין הרבני והאחר - בבית המשפט לענייני משפחה. המבקש אישר כי המשיב שלח הודעות לשלוש הערכאות בדבר יצוגו את המבקש. השיקים בגין שכר הטירחה הובאו על ידי המבקש לאחר מכן.

המבקש אישר כי המשיב הגיש בשמו תביעה להפחתת מזונות, אך טען כי לא היה מקום להגשתה. המבקש טען כי אומנם הביא למשיב מסמכים כנדרש על ידו, אך טען בפניו כי קיימים עניינים דחופים יותר לטיפול הקשורים במבקש. המבקש לא זכר האם במועד נטילת היצוג על ידי המשיב, כבר מונה כונס נכסים במסגרת תביעת פירוק השיתוף וטען כי בזמן הקצר שיוצג על ידי המשיב לא יכול היה המשיב לשוחח עם הצד שכנגד בעניין זה. המבקש הכחיש כי ביקש את המשיב לעכב את פרעון השיק הראשון לאור קשיים כלכליים שהיו לו וטען כי סוכם מראש כי השיקים ישולמו במזומן על ידו. אולם, עוד בטרם נפרע השיק הראשון הודיע המבקש למשיב על פיטוריו. המבקש הצהיר כי הודיע למשיב כי ישלם לו את המגיע לו עבור עבודתו.

4.         בחקירתו החוזרת הצהיר המבקש כי השיק הראשון שמסר למשיב נפרע וכי חלק מהשיקים בוטלו, אם כי הבנק ביצע בתחילה טעות לגביהם. באשר לנספח ד', הודעת המבקש על הפסקת יצוגו על ידי המשיב, טען המבקש כי קיימת טעות בתאריך הנקוב באותו מסמך. המבקש הצהיר כי לא חתם על הסכם שכר טירחה לגבי התביעה להפחתת המזונות וכי לא היה צורך לטיפול דחוף בעניין זה.